<h1>ראבי"ה סימן ס"א</h1>
<h2>דף כ.</h2>
נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הק"ש ומן התפילין, דמצות עשה שהזמן גרמא היא. ואע"ג דקטן פטור מן התפילין מיהו מעת שיודע לשומרן בקדושה שלא יישן בהם ולא יפיח בהם אביו לוקח לו תפילין כדי להרגילו ולחנכו, וכן מעת שיודע לדבר אביו מלמדו תורה וכו' ופסוק הראשון של ק"ש, כדאיתא בפ' לולב הגזול. וחייבים בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון. ולא איפשיטא ליה בגמ' הא דתנן נשים חייבות בברכת המזון אי מדאורייתא אי מדרבנן, ונפקא מינה לאפוקי גברא ידי חובתו, דלא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא. ואזלינן לחומרא ולא מפקי. ובקידוש היום מפקי לגברי, דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה דכתיב זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. והיקישא להיפך לא אמרינן, דכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך וכו'. ובכל מקום שיש היקש כי האי כגון בחמץ ובמצה ובגדילים ולא תלבש שעטנז צריך לתת טעם בדבר אמאי לא מהפכינן ליה. ובקידוש היום דימים טובים אע"ג דלא כתיב זכור ושמור איכא למימר דאתי בהיקישא דר' יונה דכתיב אלה תעשו לה' במועדיכם כדאיתא בשבועות, ושבת נמי כתיב בהאי עניינא. וקידוש בכל ימים טובים מעין הרגלים פרשתי בהלכות קידוש בענין ערב פסח. ומהא דתנן בפרק שלשה שאכלו נשים ועבדים וקטנים אין מזמנים עליהם ליכא למיפשט דנשים פטורות מברכת המזון לכל הפחות מדאורייתא, דדילמא התם מיירי כדאמרינן בריש פרקין דאינם יכולים לזמן יחד משום פריצות אבל נשים לבדן מיבעיא ליה אי דאורייתא אי דרבנן, דאי לא תימא הכי קשיא סתם משנה מסתמא אחריתי. ואע"ג דתניא בתוספתא דמכילתין בפ' ה' בסמוך לההיא דבן מברך לאביו ואשה מברכת לבעלה וכו' נשים ועבדים וקטנים אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, כיון שלא הובא בתלמוד לפשוט דילמא לא מתניא דבי ר' חייא ור' אושעיא.
